השכלה – אמונה חזקה בצורך של ישראל לפתח ולקיים מגזר ייצור משגשג דורשת שהדור הצעיר יקבל השכלה איכותית בתחום התעשייה. תכניות לימוד מיוחדות פותחו על ידי צוותי אנשי מקצוע, במחלקות ההשכלה של המוזיאונים הפתוחים בגני התעשייה, על מנת להפגיש ילדים ובני נוער בכל הגילאים עם מושגים הקשורים לתעשייה ואמנות ועם הסינרגיה הקיימת בין ייצור ליצירתיות. התכניות הותאמו באופן ספציפי לצורכיהן של קבוצות אינדיבידואליות על מנת לספק חשיפה מרבית וישירה ליזמות, יצירתיות וטכנולוגיה. הכשרה תעשייתית מכוונת לתעסוקה בחברות ייצור מתקדמות, וכן קורסים ליזמות תעשייתית, מועברים במרכז ההכשרה צור לבון ובמקביל, בית הספר התיכון התעשייתי צור לבון מחנך את הדור הבא של אנשי המקצוע בתחום הייצור.
סביבת מגורים – איכות החיים שמספקים אזורי מגורים מתוכננים היטב ונחשקים היא גורם מרכזי בסינרגיה המניעה את מודל תפן. הקמתם של יישובים קהילתיים המציעים חיי משפחה באיכות גבוהה, כגון כפר ורדים ולבון בקרבת גני התעשייה, היוותה מקור משיכה שגרם לאנשי עסקים ואנשי מקצוע רבים להקים את בתיהם וחייהם ב–אזורי הפריפריה של ישראל. העובדה שהמודל מספק חלופה אטרקטיבית לחיי העיר מעודדת השקעה לא רק בתעשייה המקומית, אלא גם בפיתוח החברתי והתרבותי של האזור. התושבים המקומיים לוקחים חלק ביוזמה משותפת שבה הם מייצרים מוצרים איכותיים במקום שבו הם אוהבים לחיות ולעבוד.
תרבות – המוזיאונים הפתוחים שהוקמו בגני התעשייה תפן, תל חי ועומר מציעים מגוון עשיר של תכניות ופעילויות תרבות; תערוכות מתחלפות של אמנות ישראלית בת זמננו, גני פסלים מעוצבים לתפארת ואירועי מוזיקה ותיאטרון לכל המשפחה. המוזיאונים הפתוחים מושכים מספר רב של מבקרים לבוא ולהכיר את מודל תפן, תוך כדי שהם נותנים השראה ומעשירים את האווירה התעסוקתית של המפעלים במקום.
דו-קיום – כל גני התעשייה ממוקמים באזורים שבהם יש שיעור גבוה של תושבים שאינם יהודים. בקנה מידה מקומי, גני התעשייה מעוניינים להכות שורשים בכל היישובים הסמוכים. מודל תפן מאמץ גישה פרו-אקטיבית בכך שהוא יוצר הזדמנויות שוות ולא מסתפק בתמיכה בהן. אוכלוסיות שאינן יהודיות מגויסות להכשרה מקצועית ותעסוקה בתעשייה המקומית. כאשר אנשים עובדים ולומדים יחד בתעשייה נוצרת הזדמנות נדירה לאינטראקציה חיובית וליצירת קשרים על בסיס שוויוני בין כל תושבי האזור, ללא הבדלי דת. מורים דוברי ערבית עובדים עם ילדי בתי ספר מקומיים, כדי להבטיח שייווצרו קשרים משמעותיים עם כל הקהילות הנמצאות בשכנות לגני התעשייה. אמונה איתנה זו ביכולתה של התעשייה להחדיר ערכים של דו קיום ושוויון הזדמנויות עודדה את היוזמה להקים את גן התעשייה הראשון בעיר ערבית, עם פתיחתו של גן התעשייה בנצרת בשנת 2013.